<h1>ספר התדיר הלכ' כיסוי הדם סימן ס'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
השוחט חיה או עוף צריך לכסות את הדם שנאמר [ויקרא י"ז] ושפך את דמו וכיסהו בעפר. ולכת[חילה] צריך להזמין עפר תחילה במקום השחיטה, וישחט עליו. ואחר השחיטה יכסה הדם, נבלל בעפר למטה ולמעלה.
<h2>דף פג:</h2>
השוחט חיה או עוף צריך לכסות את הדם שנאמר [ויקרא י"ז] ושפך את דמו וכיסהו בעפר. ולכת[חילה] צריך להזמין עפר תחילה במקום השחיטה, וישחט עליו. ואחר השחיטה יכסה הדם, נבלל בעפר למטה ולמעלה.
<h2>דף פה.</h2>
השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר והמעקר, והשוחט ונמצאת טריפה, פטור מלכסות. השוחט להאכיל לגוים או לכלבים או לרפואה חייב לכסות. [פ"ד ע"ב] השוחט לחולה בשבת לא יכסה עד למוצאי שבת.
<h2>דף פו:</h2>
ומברך על כיסוי הדם בא"י אמ"ה אקב"ו על כיסוי הדם. שחט ולא כיסה או שלא בירך עליו השחיטה כשירה, אלא שחיסר מצוה. וכיסוי אחד די לכמה חיות או כמה עופות. ואע"פ שחיה ועופות טעונים כיסוי ובהמה אינה טעונה כיסוי הדם ואין ראוי לשוחטן במקום אחד כדי שלא תתבטל מצות כיסוי הדם, מ"מ בברכה אחת יכול לשוחטן.
<h2>דף פז.</h2>
והכיסוי צריך לעשותו ביד או בסכין, אבל לא ברגל, שלא יהיו המצות בזויות עליו.
דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם חייב לכסות ואם לאו פטור. נתערב ביין או בדם בהמה רואים אותו כאילו הוא מים. דם הניתז מעל הסכין, אם אין דם אלא הוא חייב לכסות. ואין צריך כל הדם כיסוי [אלא] אפילו במקצת דיו. שחט ולא כיסהו וראהו אחר, יכסהו כיסהו ונתגלה פטור מלכסות. כיסהו הרוח אם חזר ונתגלה חייב לכסות, ואם לאו פטור מלכסות.
<h2>דף פח.</h2>
במה מכסין ובמה אין מכסין, מכסין בזבל דק ובחול דק ובסיד ובחרסית ובלבינה ובמגופה שכתשה. אבל אין מכסין בזבל גס ובחול גס ולא בלבינה ולא במגופה שלא כתשה ולא יכפה עליו את הכלי. ואפר כירה נקרא עפר. ונסורת חרשים דקה ונעורת של פשתן דקה וטחינת עצים ושחיקת אבנים מכסין בהן. אבל סובין וקמח וטחינת אוכלין אין מכסין בהן. ועפר לח הנלקט יחד אין מכסין בו. הוסיפו עליהן להיתר השיחור והכוחל. שחיקת כלי מתכת אין מכסין בהן. אבל שחיקת זהב מכסין בו, שנקרא עפר שנאמר [איוב כ"ח] ועפרות זהב לו.
